fbpx

לייעוץ והתאמה 077-4243441

על תעוזה וחוצפה ישראלית

על תעוזה ו"חוצפה" ישראלית

תחשבו רגע על מעצמות הכלכלה הגדולות בעולם. מעצמה כלכלית כמו סין לדוגמא, שמאופיינת על תרבות של היררכיה, של "סתימת פיות", צניעות שלמעשה מביאה להיעדר יוזמות וחשיבה מ"חוץ לקופסא כמו סין, גם מדינות המערב הנאורות מאופיינות בתרבות שלהן בהמון איפוק ובתרבות בירוקרטית".

הידעתם.ן שבמדינות אסיה לא נהוג לשאול את המרצה שאלות מחשש לפגיעה בכבודו והטלת ספק במקצוענותו? אצלנו, מרצים "יתהו על קנקנם" מדוע הסטודנטים לא שאלו שאלות מחשש שלא עוררו עניין ולא סקרנו אותם. מבחינתם, ישראל היא מודל לחיקוי של יצירתיות, מצוינות והצלחה.

ד"ר ליאת בן דויד, מנכ"לית קרן וולף הישראלית לקידום המדע והאמנות, כותבת במאמר בעקבות ביקורה בכנס באחת ממדינות אסיה: "הם ערים לכך שהישראלים מטילים ספק בסמכות, שלכל אחד מאיתנו יש לא רק דעה מוצקה אלא גם החוצפה להשמיע אותה. ושבישראל יש יותר מהנדסים ובעלי תואר דוקטור לאדם מאשר בכל מדינה אחרת בעולם.

הם רואים בכל אלה תשתית המבטיחה הצלחה. "אנחנו חייבים לשלוח אליכם הרבה יותר סטודנטים", פרופסור לביולוגיה מולקולרית בטייוואן הסבירה: "אצלנו הם לומדים לרכוש ידע, אבל אצלכם הם מגלים את היצירתיות. הם נפתחים, מעזים לשאול ולומדים לחשוב מחוץ לקופסה"."

ישנם 4 פרמטרים מרכזיים שמבדלים אותנו באופן מובהק בתרבות, בנקודת המבט ובמרקם האנושי שלנו כישראלים:

1. ה"חוצפה הישראלית".

2. ה"שכונה" המיוחדת בה אנו חיים.

3. נסיבות היסטוריות.

4. הטיפוס שנלחם ואוהב אתגרים.

האם "חוצפה ישראלית" היא תכונה מקדמת? מה מייחד אותנו ושם אותנו במקום "אחר" על מפת העולם? מה הופך אותנו לגרסה הטובה ביותר של עצמנו? מה מאפיין את המתאמן הישראלי ה"צבר" שאנו פוגשים כמאמנים.ות?

הדבר המרכזי שמבדיל בין מדינת ישראל לשאר מדינות המערב, באופי האנשים הנה ה"חוצפה הישראלית". יש משהו ב"חוצפה הישראלית" שמביאה אותנו לקדמה "פורצת דרך". החדשנות, הצורך בלהיות ב"קדמת הבמה" העולמית בכל ה"מגרשים", שמביאה איתה חוסר משמעת, אגו ו"הסתחבקות", הרצון שלנו להתבטא ולבטא, להציב יעדים ומטרות ולהשיג אותן ועוד פרמטרים שמאופיינים סביב המונח "תעוזה".

כבר מגיל 3, החברה הישראלית בתרבות היהודית, מעודדת את הילד בן ה3 לקום מכיסאו בליל הסדר מול אנשים מבוגרים ממנו בפני שולחן האורחים ולשאול: "מה נשתנה"? היכולת לרכוש ידע ויכולת ההבנה אינה מספיקה. הצורך המרכזי על מנת לפרוץ את הגבולות של עצמנו היא – תעוזה! והיא קיימת במודעות שעליך להיות אדם עם תעוזה על מנת להגיע רחוק.

ה"שכונה" בה אנו חיים

אנו שולחים את ילדינו להגנה על המולדת, להתמודדות ביחסים ובמורכבויות בינאישיות. בניתוק המוכר והידוע – לשרות צבאי של שנתיים ושמונה חודשים לפחות, אם לא יותר. וגם שם, עליהם לפתח מערכות יחסים טובות על מנת ליצור חוויית שרות מיטיבה ומשמעותית.

נוסיף על כך גם את הסביבה הכה מיוחדת והמאתגרת שאנו חיים בה. מלחימה ללחימה, התמודדות עם גלי טרור בכל המרחבים.

החשיבה המהירה והאינטנסיבית להמציא פתרונות ל"הגנה על הבית", ראה ערך "כיפת ברזל", יירוט טילים באמצעות טכנולוגיית לייזר שהיום היא בשלבי התפתחות מתקדמים, מכשור מתקדם לאיתור מנהרות, עולם המטוסים הזעירים ללא טייס שחגים בגבולות המדינה ללא הרף.

האויבים שלנו הפכו אותנו לגרסה המשוכללת והטובה ביותר של עצמנו. ראינו את התופעה בהתגברות מהירה על מגפת הקורונה. בחשיבה האסטרטגית להשיג חיסונים מוקדם ככל האפשר ולבצע "מבצעי חיסון המוניים" תוך זמן קצר.

ההשפעה הרחבה על דמות ה"צבר" שהוא למעשה, לא אותו "צבר" שהכרנו מקום המדינה, היא מאתגרת.

נסיבות היסטוריות

באחת מההרצאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בחוג לאנתרופולוגה (אחד המקצועות שהכי אהבתי), חידד בפנינו המרצה כי ההשפעה על התרבות הישראלית נובעת מ-3 גורמים עיקריים:

  • הלימוד ה"תלמודי" – מעבודות מחקר רבות שבדקו מה עומד מאחורי האחוזים הגבוהים של העם היהודי בין זוכי פרס נובל, בעמדות מובילות בהנהגות מדינות וממלכות לאורך מאות שנים ושליטה מסיבית בתחומי פיננסים ובנקאות, הגיעו למסקנה כי גישת הלימוד התלמודי היא שהביאה אותם לשם כי "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד", ו"מיהו תלמיד חכם? זה השואל ומטיל ספק במלמדיו".
  • תרבות ה"מאכער" – העסקנים – שהגיע מהשפעת השלטון התורכי ששלט בארץ. מי אתנו לא מכיר את תופעת המיקוח על המחירים ו"קיצורי דרך" היכן שרק ניתן.
  • תרבות ה"גולה" – עם שעבר שואה אכזרית, בתרבות נטמעים בו סימפטומים של "לשמור ליום המחר", לבצע קניות מזון בסדרי גודל מוגזמים ממה שנדרש והחשיבה האסטרטגית לחשוב מהר כי יכול להיות שלא יהיה מחר. יצר ההישרדות. להסתכל לפחד בעיניים ולתקוף אותו.

"נלחמים" ואוהבים אתגרים

תכל'ס, אנחנו הישראלים חיים בתרבות שאין בלתי אפשרי. במרבית התרבויות בעולם ישנה רתיעה כאשר נאמר להם שמשהו הנו בגדר ה"בלתי אפשרי".

אני יכולה להעיד על כך במפגש תרבויות מקרוב בשירותי בחיל האויר, כאשר אירחנו מומחים זרים מתרבויות שונות בעולם, כל פעם מחדש הם היו נפעמים לנוכח פאר היצירה שהייתה קיימת כאן. באחת הפעמים שמעתי מהם משפט: "אצלנו היו שולחים לגריטה את המטוס. אין סיכוי שהיינו משקיעים בפתרונות יצירתיים להחזירו לאוויר.

אנו נאלצים להתמודד תמיד עם קידמה וחשיבה בפתרון בעיות מורכבות. כאשר עולים בפנינו אתגרים כאלה או אחרים, נגיב במסע נלהב, נמרץ וחלומי אשר אולי לא תמיד יכבוש את היעד המבוקש, אך יגיע מספיק קרוב לשם. האומץ להתמודד.

אם כך, אין ספק שמשהו במרקם התרבותי והאנושי משפיע באופן מובהק על תהליכי האימון שלנו כמאמנים.ות.

אז לאחר הבדיקה מה מבדל אותנו משאר העמים, מיהו הטיפוס הישראלי שמגיע אלינו לאימון?

  1. מהיר מחשבה שרוצה לבצע את השינוי בעצמו . יביא פתרונות בעצמו לכל סיטואציה שנשקף לו מול המתודה. ירצה את ה"כאן ועכשיו". יהיו כאלה שיסיימו את התהליך האימוני שלהם ב8 מפגשים אימון. נפגוש כאלה שלאחר 5 מפגשים יסיימו מטרה אימונית ויציבו לעצמם מטרה אימונית נוספת.
  2. מעז להציב לעצמו יעדי C מאתגרים ו"פורצי דרך" – לא מפחד מאתגרים.
  3. חשיבה אסטרטגית של "תמונה מנצחת" ברורה, שהיא ברת הגשמה, מדודה בזמן ורלוונטית. המתאמן הישראלי הוא חד וברור. יודע מה הוא רוצה וגם אם הוא בתקיעות, הוא כאן כדי לקבל תשובות.
  4. האינטנסיביות והבטחון שהוא בידיים מקצועיות – בתרבות הישראלית מביאה איתה את הצורך בתהליכים מהירים, ממוקדי מטרה וברי ביצוע, עם הוכחות שהשיטה עובדת. וכן, ב"קוד המנצח" השיטה עובדת. אנחנו יודעים לבדוק ולמדוד כיצד המתאמן הגיע בBeing שלו במפגש הראשון ולמדוד מה קרה בסוף התהליך. אני יכולה לשתף שמתהליכים כל כך רבים שעברו מתאמנים.ות בשיטת ה"קוד", כולם – עולים במדד האושר שלהם בכל הפלחים בחיים בצורה משמעותית.
  5. הצורך להתמודד מול הפחד ולהתקדם. הוא מבין כי התקיעות מול הפחד עוצרת אותו מלהיות ה"אני" הגדול ולכן הוא כאן.

וורן באפט, אחד מאנשי העסקים הגדולים בארה"ב אמר: "אם אתם נוסעים למזרח התיכון כדי לחפש נפט, דלגו על ישראל. אם אתם מחפשים מוחות, אל תחפשו בשום מקום אחר.

ישראל הראתה לעולם שיש בה כמויות יוצאות דופן של תבונה ואנרגיה. כשהוא אמר "אנרגיה", הוא התכוון לאנרגיה הפנימית שלנו, הישראלים. אלה שניחנים ב"חוצפה", בתעוזה, וברצון להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו תמיד!!!

(הכותבת הנה מאמנת אינדבידואלים וארגונים בשיטת "קוד המנצח", מנחה במסלול להנחיית קב' ופיתוח מנהלים באונ' בר-אילן, בעלת שני תארים במדעי ההתנהגות, פרשה מחיל האוויר בדרגת רנ"ג לאחר 28 שנות שרות וניסיון רב בתפקידי ניהול במערך הטכני בח"א).

שוש בשארי - קוד האימון

בית הספר להכשרת מאמנים בשיטת קוד המנצח

קוד האימון. הצלחה מעשית.

    האימון האישי החל להתפתח לפני מספר עשורים. המקצוע התגבש כגישה לשיפור ביצועים מתוך אימון בעולם הספורט. הרעיון השתכלל בעשורים העוקבים על ידי שימוש בכלים מתחומים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה הומניסטית, תאוריות ניהול ואסכולות נוספות בחקר התנהגות אנושית. למעשה כיום מקצוע האימון נוגע ומטפל בכל תחומי החיים.

    להגשת מועמדות לקוד האימון

        אני מעל גיל 27, עומד/ עומדת בתנאי הסף להגשת מועמדות ומעוניין/ מעוניינת שיחזרו אלי לפרטים נוספים.

      *הקבלה ללימודי אימון בביה"ס להכשרת מאמנים – קוד האימון, מותנית במילוי שאלון היכרות ועריכת ראיון קבלה אישי על ידי איש צוות בכיר.

      "השאלה היחידה שעומדת בינינו לבין כל מטרה שנרצה להשיג איננה האם אני יכול אלא מה אני מוכן לעשות כדי שזה יקרה ואיפה נמצאים הכלים, השיטות והסביבה ללמוד איך להגשים זאת"

      — אלון אולמן

      קוד האימון

      בית הספר לאימון בשיטת קוד המנצח

      קורס הכשרת מאמנים בשיטת קוד המנצח בפיתוח אלון אולמן מסמיך מאמנים בכל תחומי החיים להובלת אנשים לחיות את החיים שהם תמיד רצו!

      משרד 051-2261627

      משרדי קוד האימון ושירות לקוחות

      ליהי דהן 077-4243441

      יועצת התאמת קורסים