האח הגדול בפרספקטיבה אימונית

ליהוק שמבטא מראה ישראלית על החברה

בתקופת הליהוק של התוכנית נבחרים מתמודדים עם המורכבות הגדולה ביותר, מבחינת סיפור החיים. בנוסף, הם בעלי רקע ותכונות שונים זה מזה במידה רבה שמתבטאת בנטייתם המינית, לאום, זיקה לדת, סטטוס חברתי, שייכות דמוגרפית, מוצא עדתי ועוד.

השונות המורכבת מייצגת סוג של מראה ישראלית חברתית במתחים המאפיינים את החיבורים ההכי לא טבעיים, שרק יש, שהפוטנציאל לשיח נפיץ גבוה ביותר.

קיימת אנטיתזה בין התוכנית עצמה לבין מה שאנו במקצועיות שלנו משדרים. אנו דוגלים בהתקדמות, בהצבת מטרות ויעדים. כאן, פתאום העולם עוצר מלכת. הדיירים מוותרים על החופש והחרות שלהם. בבית מאובזר במצלמות בכל פינותיו ומעשיהם משודרים בכל המדיות בערוצי הטלוויזיה ובאינטרנט 24 שעות ביממה, כשהם מצוידים במיקרופונים אישיים שצמודים אליהם בכל שעות היממה.

כל הפרה של היכולת לעקוב אחר מעשיהם, יגבה מהם קנס שעלול לפגוע בהזנה השבועית שלהם. ויתור על הקשר עם העולם החיצון, למעט מפגשים בעת הצורך עם פסיכיאטר ו/או פסיכולוג מטעם ההפקה.

ללא טלפונים, שעונים, ספרים, וללא כל גישה לאינטרנט. הם מנהלים תקציב שבועי המיועד למזון, שתיה וסיגריות שמרבית המתחים מתרכזים סביב סוגיה זו. ובכל שבוע, אחד מהדיירים מודח מהבית בהצבעה ע"י הדיירים והצבעה במדיות.

האם האח הגדול הוא כלוב של זהב?

מחקר שהתבצע ע"י פסיכולוגית שמומחית בפוסט טראומה, דימה את שהות הדיירים לשהות בשבי.

"יש משהו מאוד מטעה", הסביר ד"ר אילן רבינוביץ' בריאיון לתוכנית בוקר בטלוויזיה. "המקום במציאות הרבה יותר קטן מאשר כפי שהוא נראה בטלוויזיה. זה מקום קטן עם עוצמות גדולות, מקום מפואר, אבל זה כמו כלוב של זהב. אנשים בבית מנותקים מרדיו, טלוויזיה, אינטרנט, טלפון ומיקיריהם, ולא יודעים כלל מה קורה בעולם החיצון. אין להם אפילו שעון, ספר וכלי כתיבה והם לא בסביבה הטבעית שלהם, נוצרת אסקלציה של תהליכים פסיכולוגיים שבמציאות היו לוקחים שנים". (mako, 2010)

כאשר אחד הדיירים רוצה לעזוב את הבית מתוך משבר שפקד אותו, הוא יעבור מסע של לחצים על מנת שיישאר. פרישת המשתתף אינה הולמת את צרכי ההפקה. יש כאן חלקים ניכרים מן המאפיינים של שבי, שהופכים את החוויה לטראומטית.

בשבי מרצון, נשללת תחושת החופש הרגשי ואפשרות הבחירה, המרחב הפיזי מוגבל והסביבה האנושית מצומצמת. ההתנהגויות של הדיירים בבית נתפסות כפסיביות וחסרות אונים. אין לאן לברוח...ואם כבר נוקטים בפעולה כלשהי, היא נחווית כמרדנית שתגרור אחריה סכנת ענישה. תחושת הערך העצמי נפגעת והם תלויים לחסדיו של השובה, הרי הוא האח.

להביא את הדיירים לקצה גבול היכולת המנטלית שלהם

התוכנית כוללת סדרת משימות מניפולציוניות, עם משחקי תפקידים, שמטרתם העיקרית להביא את משתתפי התוכנית לקצה גבול היכולת המנטלית שלהם.ן ואם נבחן את ההיבט המנטלי, נעמיק דווקא בדמות האח. כמה זה פוגש אותנו המאמנים.ות? חדר האח הגדול משמש כמעין חדר וידויים בו, בכל עת, דיירי הבית יכולים להיכנס אליו ולפרוק את המתח שגואה בבית באינטרקציות ביניהם, לפתוח את ליבם וגם בפני הצופים. קולו בוקע מהקירות כאשר קיימת עינית מצלמה ממצמצת שהיא בעצם הראפור היחיד שמתקיים שם. אנושיות מאחורי הטכנולוגיה.

קווים משיקים בין מאמנים לבין האח?

תחשבו כמה קווים משיקים קיימים בינינו המאמנים.ות לבין תפקידו של ה"אח" בבית הכי סגור במדינה:

1. מגלה אמפתיה
2. מוביל ומצטרף
3. מציב גבולות
4. מחנך
5. חושב אסטרטגית
6. מגלה עניין ומשתמש בהומור
7. משדר סמכות
8. שואל שאלות
9. מעצים ומחזק
10. נוכחות חזקה ומשפיעה
11. שומר על דיסקרטיות
12. מוביל את השיח
13. מתמקד רק בסיפורי הדייר עצמו
14. מגיע חזק לדיאלוג
15. אינו צפוי

ביום ה-92, הגיחה דמות מחופשת שמבשרת על שיחת טלפון לנתנאל. על המסך, שוברת שתיקה. הקרנת הסטורי שהעלתה דיאן שוורץ. הדמות מעניקה לו שי קטן אפרוח קטן. אמא שלה הייתה קוראת לה "פויו". אפרוח קטן. מסר מסוג שכזה, כשאתה לא יודע מה קורה בעולם בחוץ, נועד להביא את הדייר לקצה מבחינה רגשית. קצה של געגוע. תוך כדי הבכי שלו, השיר FIX YOU, של להקת COLDPLAY מתנגן. (הם היו שרים את השיר יחד בבית האח).

מיד לאחר הסצנה, נתנאל נכנס לחדר האח. "אני לא בכיתי 20 שנה ככה". "פה שלושה חודשים אני רק בוכה". "עם דיאן תמיד הייתה לי המחשבה האופטימית יותר". "אני מתפוצץ מגעגועים ומת לראות אותה". האח מעצים: "לא ישכחו את נתנאל מהאח הגדול".

אפשר לראות את הטרנספורמציה המשמעותית שעברו בר כהן ונתנאל. בתגובות, בהתפרצויות הזעם, בקושי להכיל ולקבל את האחר. שיקוף של המציאות מתבצע שם יום יום, לאורך כל 100 הימים בבית.

יש המון דעות על תכנית הריאליטי הזאת שמצד אחד יש אלה שחושבים שמדובר בתוכנית טלוויזיה שהיא תת רמה תרבותית ויש את הצד השני שחושבים שמדובר בתוכנית מתוחכמת שמפגישה את משתתפיה עם האמת העירומה של רמות ההוויה שלהם.ן בחיים. יהיו רבים שיצפו בסצנות שמפגישות אותם.ן עם עצמם.ן בחיים האלו. ממש שיקוף של המציאות.

המניפולציות ותחושת השבי מרצון יוצרת איתה קשיים בפיתוח חוסן מנטלי שיפגשו אותם.ן עם היציאה מבית האח, בדיוק כפי שקרה לדיאן שוורץ. הקושי להכיל את התגובות ברשתות, ההתרסקות הנפשית, הבטחון העצמי שנרמס. הקרבה משמעותית של כל מה שבונה אותנו כבני אדם בטוחים בעולמנו. הליווי המנטלי מחויב המציאות עם היציאה למציאות החדשה. מבחינתנו, זה לא משנה מי ניצח את הגמר. לוותר על החרות, ועל האינטימיות שלך, ולחשוף אותה בפני העולם זאת אחת ההקרבות הגדולות שאדם יכול לבצע.

בשבילנו – כולכם.ן מנצחים.ות!!!