החופש הגדול – ממרחב הדאגה למרחב ההשפעה

יש לנו נטייה, כהורים להחליט מה יקרה. להחליט מה יקרה זה לא תיאום ציפיות. כפי שהספקנו להכיר כמאמנים.ות, לתת לצד השני את אפשרות הבחירה, מתוך הרצונות שלו, והערכים, יצרו שיתוף פעולה מלא ואושר.

אני קוראת לישיבת התכנון ותיאום הציפיות עם הילדים: "סיעור מוחות". ממש כמו בלמידת עמיתים. ילדים הם הפרטנרים הטובים ביותר שנגלה. כל פעם שנחשוב שהילדים על ה"כתפיים שלנו", אם נעצור רגע לתכנן, לשתף ולהקשיב להם ומתוך הגבולות, נצליח להטמיע חופש בחירה, ניצור שותפים אמיתיים לדרך.

אם נדע להשתמש בפרמטרים לשייכות מלאה, ילדינו ירגישו אחריות, שוויון ערך בבית. יש כאן התייחסות אישית. הקול שלהם נשמע ונחשב. אנחנו, כהורים מתווים ומאמנים אותם. מראים להם את הדרך. ככל שניתן להם להחליט ולהשפיע, קנינו את עולמם. נתפלא לדעת שגם קולו של ילד בן 3, שווה הקשבה.

אז איך עושים "סיעור מוחות" אפקטיבי שכל הקולות נחשבים? ישיבה משפחתית, בה נגדיר כי לפנינו חודשיים של חופשה.

ניתן להגדיר מראש כי החודש הראשון הוא חודש קייטנה. לא כל הילדים מקבלים בהכלה את חודש הקייטנה, במיוחד ילדים שכבר כמעט הגיעו לסוג של עצמאות ושם אפשר יהיה לתכנן פעילות או שתיים לאחר זמן קייטנה על מנת ליצור להם סוג של תשוקה של מה יקרה אחר הצהריים.

בחודש השני ניצוק מה שהם חושבים שיהיה שם. ניצור "בנק רעיונות" של כולנו: ים, בריכה, סרט, הצגה, ביקור אצל הסבתא, חברים, נבדוק איתם "כמה שעות מחשב סבירות בעיניך", כמה זמן תוכל להקדיש למטלות הבית? אילו מטלות תוכל לקחת על עצמך ולעשות אותן בהצלחה? כאן נחזק את החוזקות שלו.ה. תחושת המשמעות ומה שהוא תורם לבית היא גם אלמנט מהותי ביצירת שייכות.

נשאל אותם מה שעת החזרה הסבירה בעיניך בשעות הערב? מה הציפיות שלך מחופשת הקיץ? וכמובן שניתן גם להגדיר תקציב לפעילות שבועית מחוץ לבית ולנהל אותו יחד איתם. כולנו שותפים ל"בנק הרעיונות". כמובן שמראש, נאמר להם שאנחנו מעלים רעיונות שלא כולם יתקבלו מפאת אלמנטים של תקציב או האפשרות ליישם, אך כן נקפיד לתכנן לפחות רעיון אחד של כל ילד.ה. יש לנו "בנק רעיונות". כעת, ניתן לתכנן היטב את החופשה.

בדיוק כמו בחדר האימונים, הוצאנו את עצמנו לפעולה. בואו נבדוק מה קרה. מה הצלחנו לבצע, מה לא? מה זה אומר על התוכנית שלנו אם לא עמדנו בה? יכול להיות שהעמסנו יתר על המידה? אולי שמנו את המשאבים דווקא בדברים אחרים מהתוכנית? ככל שנקפיד על שיחה שבועית, כך ניצור עומקים של תקשורת טובים יותר, ואנחנו בעצם מדריכים אותם לבצע בקרה עצמית מול מה שהגדרנו לעצמנו.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר יוזמות שנוצרות בין משפחות חברים: "קייטנת משפחות". ביצירת מנגנון זה, העומס המוטל על משפחה אחת מתחלק בין כמה משפחות. וכך בעצם, נרוויח הדדיות ושותפות, הילדים באינטראקציה חברתית, ויש כאן חלוקה בנטל. שיתופי פעולה מעין אלו הם סביבה מנצחת.

כדי למלא אחרים, עלינו להקפיד למלא את עצמנו, כהורים. לצאת לדייט אחת לשבוע, להתמיד בספורט או כל מה שעושה לנו טוב. כשאנחנו נוקטים בגישת "לתת כדי לתת" ולא מזינים חזרה את עצמנו, אנו עלולים להתרוקן ותיווצר סיטואציה של קושי למלא חזרה אחרים.

בואו נדבר רגע על ילדים מתבגרים. שם ההתנהלות שונה מילדים קטנים. הם דעתנים, המרחב החברתי מאד משפיע על הבחירות שלהם.ן וכן, איזה מזל שילדים לא נולדים בגיל ההתבגרות.

לעולם לא נצליח להיות ההורים לילד שהם רוצים שנהיה. בתוך התקשורת, וההתאמה נצליח לעשות את זה ביחד. יש להם גם מה לומר וגם אם הם לא מסכימים אתנו, זה בסדר. הפתיחות, השקיפות והתקשורת היא קריטית בגיל הזה.

בסופו של דבר, ה"מגרש" האמיתי של הילדים שלנו הוא בבית. האם נרצה לגדל ילדים שהם מרצים או ילדים עם דעה? להבין אותם, זאת המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו.

זה היכולת לראות ולהבין ילדים ברמה של להבין איך הם חושבים. תוכנת ההפעלה. הילד שלנו הוא שליח. הוא בא ללמד אותנו משהו על עצמנו. יש שם משהו עמוק. כאשר הוא עושה דווקא הוא אומר – "תן לי גם להחליט" וכאשר הוא לא דובר אמת – הוא בעצם אומר "אני מפחד מהתגובה שלך". "יש משהו בקשר אתכם שגורם לי לא מספיק בטוח באיך אני אמור להגיב".

ישנו מושג אדלריאני שמדבר על "בניין חיים". אם אני בת 40, בן ה-4 שלי לא יראה את אותו נוף מבניין החיים. על הפער הזה, לעיתים, אנחנו כועסים.

הפער הזה, כל הזמן יישמר. ועלינו מוטלת האחריות להיות שם המאמנים.ות שלהם.ן לחיים. וככל שנקדים לעשות זאת, נאתגר אותם לקראת החופש הגדול מתוך שדר של אמון בהם, ביכולות שלהם ונבליט את חוזקותיהם בכל דבר שיבחרו לעשות, ונעשה זאת מתוך הבנה וחמלה על הפער הזה בבניין החיים ומשם, נרוויח מערכת יחסים טובה, המבוססת על אמון, שותפות ולקיחת אחריות.

ליישם את שבעת הטיפים הללו זאת עבודה. כל מערכת יחסים, דורשת השקעה אם נרצה שתהיה מוצלחת ומבוססת היטב. השקעה בחוויות, שותפות, חיזוק חוזקות ואפשרות הבחירה, היא ההשקעה הטובה ביותר שיש בכל מערכת יחסים.