לייעוץ והתאמה 077-4243441

הקשר בין אימון ליום כדור הארץ

בואו נרים "רחפן" לרגע. באיזה עולם נרצה שילדינו יגדלו את ילדיהם? במרחבים שזיהום האויר וההתחממות הולכת וגוברת בהם? או במרחבים "ירוקים" עם תרבות ממחזרת ומצמצמת ככל שניתן בזבוז משאבים?

עתיד החברה האנושית נמצא בסכנת משבר סביבתי. סימני קריסה ניכרים כבר עתה. יום כדור הארץ שיצוין ב22 באפריל, מזכיר לנו כמה העיסוק בנושא הוא צורך קיומי אסטרטגי.

למה דווקא 22 באפריל? כמה אנחנו תורמים להאטת או להגברת הקריסה של כדור הארץ בנזק סביבתי? כמה אנחנו מהווים דוגמא אישית לילדינו בחשיבה סביבתית? מה הקשר בין אימון לחשיבה "ירוקה"?

אז למה דווקא 22 באפריל?

ב 1969 נשפכו שלושה מיליון גלוני נפט מאתר קידוח לחופי סנטה ברברה בארה"ב. באירוע הסביבתי הזה נהרגו כ 10,000 עופות, דולפינים וכלבי ים. יותר מ20 מיליון איש השתתפו באירוע בו גילורד נלסון, הסנטור האמריקאי עורר את מודעות הציבור ביום למידה ומחאה, ב22 באפריל 1970, על מנת לדון בהרס ובזיהום הסביבה ובמטרה לעצור את התופעה.

מאז, כל שנה, באותו תאריך נערכו אירועים דומים שהמטרה היא לעורר את החשיבות ומודעות הציבור להרס ולחורבן שבני אנוש אחראים להם, ולהמחיש כמה צריכת משאבים יעילה משפיעה על איכות הסביבה. בשנת 2009 הוכרז ע"י האו"ם כי תאריך 22 באפריל הנו היום בו יצוין יום כדור הארץ.

עם השנים, ה"חשיבה הירוקה" הלכה וגברה והכריזו על "שעת כדור הארץ", בו משתתפות מדינות רבות. שעה בו מוחשכות ערים שלמות על מנת לעורר מודעות בקרב הציבור בחסכון באנרגיה ובאותה הזדמנות להפחית את זיהום האויר שנוצר כתוצאה מהפקת החשמל.

ומה התרומה שלנו להאטת או להגברת קריסת כדור הארץ?

חג הפסח וחול המועד פסח מאחורינו. בואו נהיה כנים עם עצמנו. כמה מאתנו רכשו כלים "חד פעמיים" לארוחות החג רק כדי שלא נעבוד קצת יותר מהרגיל? כמה מאתנו הקפידו להשקיע ב"כלים מתכלים"?

יצאנו לשמורות הטבע, לנחלים, ובטח שלא פסחנו על פיקניקים משפחתיים. מי מאתנו הקפיד להשתמש בכלים "רב פעמיים"? מהו הנזק הסביבתי שאנו גורמים לסביבה, לדורות של ילדינו ולדורות שיבואו אחריהם?

בואו נדבר קצת על כלים "חד פעמיים". יש כאן בעיה מיתוגית לאיך שאנו קוראים לכלים אלו, שהרי אלו יישארו שנים אחרינו. הם לא מתכלים. הם כלי "נצח"!!! השארנו הרים של פסולת פלסטיק מאחורינו שמצאו את דרכם לפחי האשפה ובמקרה הגרוע יותר – לטבע.

והנזק? בלתי הפיך! האם יש הגיון להשתמש בכלים שהשימוש בו כמה דקות בלבד ולזהם את הטבע לנצח?

השימוש ה"חד פעמי", שהוא "נצחי", גורם להשפעות בריאותיות שליליות רבות. כמויות הפלסטיק מגיעות בסופו של דבר גם לים, ומי השתייה שלנו מזוהמים. בד בבד, מתרחשת פגיעה בבעלי החיים בזיהום וחנק. הפגיעה היא רב מערכתית. אנחנו פוגעים בעצמנו, בילדינו ובסביבה שלנו.

על הקשר בין אימון לחשיבה "ירוקה"

כמה חשוב לנו להשפיע? לשנות? להנהיג את הסביבה שלנו להפחית ככל שניתן נזקים סביבתיים למען הדורות הבאים?

כל שינוי גדול מתחיל בצעד קטן. השאיפה שלנו כמאמנים היא לנקוט בגישת הוספת מיומנות למודעות העצמית שלנו על מנת ליצור סביבה ירוקה ככל שניתן, למנוע ככל שניתן הרגלי צריכה מוגזמים, ולמחזר. לנו, אנשי ה"מודעות" הגבוהה, יש את היכולת להשפיע על סובבינו בכל פלח בחיים. את המשפט כ"אני מגדיר -אני מגדר", למדתי בלימודיי ב"קוד האימון".

ע"פ מחקר "תפיסה ירוקה" של ד"ר דויד דוניץ אונ' ת"א, שבדק סוגי הנעה של אנשים כלפי מעורבות סביבתית, אותרו חמישה טיפוסים:

  1. הטיפוס האדיש – "הדברים יסתדרו מאליהם". נמנע מפעילות סביבתית.
  2. הטיפוס השולל – "שום דבר שאעשה לא יעזור. ראשי המדינות והחברה לא מספיק רתומים ולכן שום דבר שאעשה לא יקדם את המצב". רואה את עצמו פטור מלקחת חלק בפעולה למען הסביבה.
  3. הטיפוס הקהילתי – "אני מאמין בפעולות שאני עושה שיביאו לשינוי פני העולם" חש שעליו לקחת אחריות לשלום הסביבה.
  4. הטיפוס "המוכיח בשער" – "למרות שראשי המדינות לא מקדמות לשינוי, אני כאן כדי לייצר תיקון" מוכיח את הציבור ובולט בזירת הפעילות הסביבתית על מנת לייצר תיקון.
  5. הטיפוס ה"נלהב" – ההנעה שלו היא אישית מתוך אמונה וערכים וישאף להגיע להישגים "ירוקים" בהיבט האישי והלאומי.

הטיפוס השכיח ביותר במדינת ישראל הוא ”הקהילתי".

אם ניתקל בטיפוסים אדישים או שוללים, האנשים האלה יגידו: "עזוב, זה לא יעזור. רוב האנשים לא ממחזרים". בהגדרה הזאת הם "מגדרים" את החשיבה, את סגנון הפעולה שלהם, את התקיעות החשיבתית. וכאן, אנו נכנסים לפעולה. "השאלה היחידה שעומדת בינינו לבין כל מטרה שנרצה להשיג איננה האם אני יכול אלא מה אני מוכן לעשות כדי שזה יקרה" (אלון אולמן).

נשאל את אותו אדם שאלות עוצמתיות כמו : "כמה אתה חושב שאם כל אחד מאתנו יוסיף תרבות מחזור, הנזק הסביבתי יוכל להאט אפילו במעט"?, "כמה חשוב לך שהילדים שלנו והדורות שאחריהם יחיו בכדור עם מינימום נזקים בריאותיים"? בינינו, כאשר אנחנו משתמשים בשאלות עוצמתיות שנוגעות ליקירינו, קורה משהו לאנשים.

האיך כן? אדם מנצח תמיד יחפש את האיך כן ולא למה לא. זה פשוט להנהיג את האנשים סביבנו ובהקשר של איך כן? להלן מס' טיפים שאפשר ליישם:

  • צמצום שימוש בחומרים מזהמים. פלסטיק ודומיו. ישמור על בריאותנו ועל בריאות ילדינו והדורות הבאים.
  • לתגבר הליכה ברגל או רכיבה על אופניים, במקום נסיעה ברכב. נזכה כאן פעמיים. גם בשמירה על כושר וגם במניעת זיהום אויר.
  • להפסיק לעשן – פחות סיגריות, פחות עצים כרותים, השפעה על איכות האוויר שכולנו נושמים.
  • לבחור במים במקום במשקאות ממותקים – יש כאן עסקה ש"הולכת יחד" – סוכר ופלסטיק. נזק בריאותי בשימוש מופרז בסוכרים והפחתת כמות פלסטיק שמזהמת את הסביבה, וכפי שכבר ציינתי – תישאר עוד שנים רבות אחרינו.

בדיוק כפי שאנו מזמינים את המתאמן שלנו במרחבי הצמיחה וההתחדשות לקחת על עצמו פעולה אחת מהמרחב הפיזי, מנטאלי, רגשי ורוחני, מספיק ש"נזמין" את עצמנו לשינוי בפעולה אחת – נתרום לסביבה שלנו ולכדור הארץ.

אז כמה מאתנו מהווים דוגמא אישית לילדינו בחשיבה סביבתית?

היכולת שלנו כהורים ב"WALK THE TALK" היא במעשים שלנו. אם נרצה עולם טוב יותר, מיטיב יותר לילדינו, נצמצם שימוש בפלסטיק ודומיו, נגביר הליכה על חשבון נסיעה, נשתמש בסלי קניות רב פעמיים, המירו את השימוש בקשים מפלסטיק למתכלים או מתכתיים, תארזו את ארוחות הבוקר שלהם בשקיות נייר או אחסון בקופסת אוכל ייעודית, חסכו בחשמל ע"י שימוש בתאורה ידידותית, תאורה סולארית בגינה, חסכו במים בזמן שימוש בצחצוח שיניים או בשטיפת כלים הימנעו מלהשאיר את המים זורמים לחינם.

מחזרו. כל מה שאפשר. לכו עם הילדים לעמדת המחזור, היפכו את הפעולות הללו לאורח חיים. חזרתיות היא אם מיומנויות הלמידה. אל תחנכו ילדים. תהיו אתם מה שאתם רוצים שהם יהיו. אל תשכחו שכל אחד מאתנו בעולם הזה, אם יכניס פעולה אחת לחייו – העולם ייראה אחרת. השינוי יגיע מפעולות.

הכותבת (שוש בשארי) הנה מאמנת אינדבידואלים וארגונים בשיטת "קוד המנצח", מנחה במסלול להנחיית קב' ופיתוח מנהלים באונ' בר-אילן, בעלת שני תארים במדעי ההתנהגות, פרשה מצה"ל בדרגת רנ"ג לאחר 28 שנות שרות וניסיון רב בתפקידי ניהול במערך הטכני בחיל האוויר.

Rating

בית הספר להכשרת מאמנים
בשיטת קוד המנצח

קוד האימון. הצלחה מעשית.

האימון האישי החל להתפתח לפני מספר עשורים. המקצוע התגבש כגישה לשיפור ביצועים מתוך אימון בעולם הספורט. הרעיון השתכלל בעשורים העוקבים על ידי שימוש בכלים מתחומים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה הומניסטית, תאוריות ניהול ואסכולות נוספות בחקר התנהגות אנושית. למעשה כיום מקצוע האימון נוגע ומטפל בכל תחומי החיים.

להגשת מועמדות לקוד האימון

      אני מעל גיל 27, עומד/ עומדת בתנאי הסף להגשת מועמדות ומעוניין/ מעוניינת שיחזרו אלי לפרטים נוספים.

    *הקבלה ללימודי אימון בביה"ס להכשרת מאמנים - קוד האימון, מותנית במילוי שאלון היכרות ועריכת ראיון קבלה אישי על ידי איש צוות בכיר.

    "השאלה היחידה שעומדת בינינו לבין כל מטרה שנרצה להשיג איננה האם אני יכול אלא מה אני מוכן לעשות כדי שזה יקרה ואיפה נמצאים הכלים, השיטות והסביבה ללמוד איך להגשים זאת"

    -- אלון אולמן

    Scroll to Top