יום כיפור ומהות הסליחה

1. סליחה: אני יודע.ת שמי שביקש סליחה שגה ואני סולח.ת, לא שוכח.ת אבל סולח.ת.
2. מחילה: היא סליחה שמהותה מחיקת עלבון -לסלוח וגם לשכוח.
3. כפרה: היא דרגת הסליחה הגבוהה ביותר - גם לסלוח, גם לשכוח וגם יש בי את המוכנות לעשות למען האחר דברים שאפילו יושבים על המקום שנפגעתי: סלחתי, שכחתי, התגייסתי למענך.

תהליך סליחה הוא תהליך שבו אדם שנהגו בו שלא כראוי בוחר לשחרר את הטינה והכעס, ובוחר להתייחס למי שעשה את המעשים הפוגעים והלא צודקים עם חמלה.

הכעס שאנחנו מחזיקים על אנשים שפגעו בנו משול לגחל לוהט שאנחנו אוחזים בידינו. הכעס אינו משפיע בהכרח על האדם שעליו אנחנו כועסים אבל הוא שורף אותנו מבפנים.

כל המהות במילה סליחה היא עצם העובדה שנולדנו לתוך קשר. נולדנו לתוך מערכת יחסים מהרגע הראשון שהגחנו לעולם. לא נולדנו למראה חיצוני מרשים, לא לתוך קריירה ולא לתוך כסף. זהו נושא שנוגע בכל מערכות יחסים: הפצעים, התקוות, בחוסר השלמות בלתקן היכן שנשבר ובהבנה של איך נוכל לחיות חיים בלי לפגוע בטעות או בכוונה. ואם כבר פגענו, כי אחרי הכל אנחנו באינטרקציות יומיומיות, אז כיצד לשחרר את זה.

האם אתם.ן מחזיקים.ות כעס, טינה, או אולי סיפורים שאתם.ן חוזרים.ות עליהם שוב ושוב. מה יקרה אם נשחרר?מה יקרה אם נסלח? האם ניתן לסלוח על כל דבר? ואיך לבקש סליחה? הבודהיזם הגדיר את הסליחה באופן שמתאר את האתגרים שלנו כמאמנים.ות בעבודה על הWell-being . "סליחה זה מקום שאנחנו נתקעים.ות בו. סליחה הנה וויתור על התקווה לעבר טוב יותר".

באימון מנטלי, אנו עושים שימוש בכלים רבים, אולי הרבים ביותר על מנת ליצור שלווה ושקט בנפש המתאמן, להפנות את המשאבים והיכולות שלו לדרייב במקומות אחרים.

ברגע שהוא מצליח לסלוח, להבין ולהכיל את הצד השני בסיטואציות, הוא משול לאדם בדרגת רוחניות גבוהה. המעכבים והאמונות, כבר לא מהוות בפניו חסם. הוא מתקדם. באימון זוגי השימוש בכלים אלו הוא מרכזי.

אי אפשר באמת לסלוח אם לא הבנו שם משהו. תוכנת ההפעלה, מוכר לכם.ן? מרבית הכלים האימוניים הם אלו שמאפשרים עבודה על לב ועל תודעה.

בתוכנת ההפעלה אנו מזמינים.ות את המתאמן.ת לקרוא את המפה מחדש, ולתת לו להרגיש מהי מהות שחרור מנטלי אמיתי. והשאלות שיתלוו לאחר שיוציא את עצמו לפעולה: איך הרגשת? מה היה שם? מה מתאפשר לך בחיים הללו בזכות העיבוד שאתה מבצע כשאתה באמת רואה את הצד השני?

מטרת תוכנת ההפעלה היא:

1. לראות ולהבין דברים על אחרים מזווית שונה
2. להפחית ביקורתיות.
3. לפתח נקודות מבט ואפשרויות חדשות.
4. לפתח חשיבה גמישה.

הרבה פעמים אנחנו חושבים שלסלוח זו טעות. א.נשים במודעות נמוכה יחשבו ברגע של כעס: "אני טוב הוא רע". שוב שמנו כותרת עלינו ועליו. האם זאת התנהגות מקדמת?

החוכמה הגדולה היא לצאת מהסיפור הזה שמגדיר אותנו באופן כזה או אחר. את מה שנפתח ונטפח בלב שלנו, נעשה את זה עם שילוב של תבונה עמוקה. מה מיטיב ומה לא מיטיב. מה עוזר לנו ומה כובל אותנו. מציאות של חופש ושחרור אמיתי, תאפשר תודעה פתוחה וגמישה יותר.

בניסוי שערכו על מנת להמחיש את התודעה הגמישה, לקחו כוס זכוכית, כוס פלסטיק ופיסת ניילון, קימטו את כל שלושת הרכיבים הללו וזרקו לרצפה. מי קיבל את הכי פחות נזק? זה שהיה הכי גמיש. פיסת הניילון. זה ממחיש כמה שגמישות מחשבתית היא הכי פחות מזיקה לגוף האדם. לאחוז בציפורניים באמונה מגבילה ובתפיסה היא מכאיבה. בסליחה לאדם אנחנו נפגוש את הכאב, אך נשחרר את הסבל.

במחקר שבוצע באונ' אוהיו, בחנו את השאלה של התנצלות. איזה סוג של התנצלות עובדת יותר ועובדת פחות. בחנו התנצלויות מסוגים שונים. יש שישה מרכיבים שכוללים התנצלות טובה:

1. להביע חרטה
2. לתת הסברים למה עשיתי את מה שעשיתי
3. לקחת אחריות
4. הבטחה של לא לחזור על המעשים האלה
5. הצעה לתיקון
6. סליחה

המרכיב שהיה הכי חשוב זה היה המרכיב של לקיחת אחריות על מעשיו, המרכיב השני של ההצעה לתיקון. איך אני יכולה לפצות אותך, המרכיב השלישי – פשוט לבקש סליחה.

ד"ר גרלד ג. ימפולסקי כתב את ספרו "לדעת לסלוח". מדובר בספר שמציג השקפת עולם רוחנית. לדעתו, הסליחה היא הנכונות להרפות מעבר מכאיב. זאת היכולת לבחור ולרפא את הלב והנשמה שלנו. הסליחה היא שינוי של עמדה פנימית מול מציאות שהייתה וישנה, שיש בה סבל. היא נטישת התשוקה להכאיב לאחרים או לעצמנו בגלל אירועים שקרו בעבר. זוהי הנכונות שהופכת ליכולת שלנו לפקוח את העיניים ולראות גם את האור שמצוי אצל אחרים ולא לשפוט אותם לנצח לכף חובה.

יש הבדל גדול בין אשמה לבין חרטה.

1. האשמה מדברת על האדם עצמו על זה שעשה את הפעולה.
2. חרטה – מתייחסת למעשה – לפעולה עצמה. יש הבדל מאד גדול. נבזבז המון אנרגיה אם נלך לאותו אדם שביצע את הפעולה. לא נוכל לזוז משם צעד אחד קדימה לכיוון של התרת הלב שלנו מהפלונטר הזה.