מתי באחריות המאמן להפנות מתאמן לטיפול

באימון הדגש הוא על חזון, הצלחה, הוויה, תמונה מנצחת, ותנועה מתמדת קדימה לעבר המטרה.

ולפעמים נראה כי המתאמנים נמצאים במצב נפשי לא יציב.

זה אולי סימן לכך שיש משהו שצריך טיפול מעבר לגבולות האימון.

מתפקידו ואחריותו של המאמן לרצות בשלומם הבריאותי – פיזי ונפשי – של המתאמנים, לדאוג לטובתם, ולהציע אופציות ומשאבים שמהם הם יכולים להשיג עזרה נוספת במידת הצורך.

במקרים מסוימים, כשאנשים חווים קשיים מנטליים, קיימת האופציה לחפש עזרה מקצועית מתחום הטיפול.

עזרה מקצועית נפשית היא ספקטרום רחב מאוד, ומאמן לא יכול לאבחן פתולוגיות ובעיות נפשיות. במקום זאת, המאמן צריך לפנות לייעוץ מקצועי, ולפיו להפנות את המתאמן לסיוע מקצועי, לזיהוי הבעיה, וטיפול. התערבות מוקדמת במקרים של בעיות הדורשות טיפול מעלה את הסיכויים של המתאמנים להשתפר, ובמהרה.

כמאמנים, מתי ואיך נדע להפנות מתאמן לטיפול?

על פי דרישות ה-ICF, פדרציית האימון הבינלאומית, שערכה מחקר מעמיק כדי לעזור למאמנים להבין מתי ואיך להפנות מתאמן לעזרה נפשית, נוצר מסמך שהוא חוקי הברזל של המאמנים, שנותן להם קו מנחה ורשת ביטחון להיות מוכנים לסיטואציות שונות.

להלן שאלות קריטיות שמאמנים שואלים את עצמם במצבים שכאלו:

האם המתאמנים בריאים נפשית בפעילות היום יומיות המקצועיות, האישיות והחברתיות?

האם המתאמנים פועלים כדי לנהל דפוסי התנהגות וסימפטומים לא מועילים?

האם המתאמנים מתקדמים לעבר מטרתם האימוניות?

אם התשובה לאחת מהשאלות היא לא, אז אולי יש צורך לשקול הפניה לגורם מתאים.

כמאמנים בקוד האימון, יש לנו את האחריות לדעת את חוקי האתיקה האימונית של ה-ICF, ולהפנות מתאמנים במקרה הצורך לטיפול מתאים. במערכת התמיכה של קוד האימון יש רשת מקצועית של מנטורים מנוסים, סופרוויז'ן, ועזרה מקצועית, שיכולים לעזור למתאמנים להגיע לעומק ההבנה של הסיטואציה שדורשת התייחסות זו מצד המאמנים.

יש לנו את האחריות לייצר תכנית לסיטואציות שדורשות התייחסות והפנייה לגורם מתאים, ולעשות זאת בדרך חיובית, ובהסכמה מלאה של המתאמנים.

אנחנו דורשים מכל המאמנים של קוד האימון כחלק מההסמכה, ומעודדים מאמנים מחוץ לקוד האימון להתמקצע בתכנים ובכלים של ה-ICF, ככה שברגע האמת כשתצטרכו אותם, לא יהיה ספק לפעולה בכיוון הנכון.