על תעוזה וחוצפה ישראלית

תכל'ס, אנחנו הישראלים חיים בתרבות שאין בלתי אפשרי. במרבית התרבויות בעולם ישנה רתיעה כאשר נאמר להם שמשהו הנו בגדר ה"בלתי אפשרי".

אני יכולה להעיד על כך במפגש תרבויות מקרוב בשירותי בחיל האויר, כאשר אירחנו מומחים זרים מתרבויות שונות בעולם, כל פעם מחדש הם היו נפעמים לנוכח פאר היצירה שהייתה קיימת כאן. באחת הפעמים שמעתי מהם משפט: "אצלנו היו שולחים לגריטה את המטוס. אין סיכוי שהיינו משקיעים בפתרונות יצירתיים להחזירו לאוויר.

אנו נאלצים להתמודד תמיד עם קידמה וחשיבה בפתרון בעיות מורכבות. כאשר עולים בפנינו אתגרים כאלה או אחרים, נגיב במסע נלהב, נמרץ וחלומי אשר אולי לא תמיד יכבוש את היעד המבוקש, אך יגיע מספיק קרוב לשם. האומץ להתמודד.

אם כך, אין ספק שמשהו במרקם התרבותי והאנושי משפיע באופן מובהק על תהליכי האימון שלנו כמאמנים.ות.

אז לאחר הבדיקה מה מבדל אותנו משאר העמים, מיהו הטיפוס הישראלי שמגיע אלינו לאימון?

1. מהיר מחשבה שרוצה לבצע את השינוי בעצמו . יביא פתרונות בעצמו לכל סיטואציה שנשקף לו מול המתודה. ירצה את ה"כאן ועכשיו". יהיו כאלה שיסיימו את התהליך האימוני שלהם ב8 מפגשים אימון. נפגוש כאלה שלאחר 5 מפגשים יסיימו מטרה אימונית ויציבו לעצמם מטרה אימונית נוספת.
2. מעז להציב לעצמו יעדי C מאתגרים ו"פורצי דרך" - לא מפחד מאתגרים.
3. חשיבה אסטרטגית של "תמונה מנצחת" ברורה, שהיא ברת הגשמה, מדודה בזמן ורלוונטית. המתאמן הישראלי הוא חד וברור. יודע מה הוא רוצה וגם אם הוא בתקיעות, הוא כאן כדי לקבל תשובות.
4. האינטנסיביות והבטחון שהוא בידיים מקצועיות - בתרבות הישראלית מביאה איתה את הצורך בתהליכים מהירים, ממוקדי מטרה וברי ביצוע, עם הוכחות שהשיטה עובדת. וכן, ב"קוד המנצח" השיטה עובדת. אנחנו יודעים לבדוק ולמדוד כיצד המתאמן הגיע בBeing שלו במפגש הראשון ולמדוד מה קרה בסוף התהליך. אני יכולה לשתף שמתהליכים כל כך רבים שעברו מתאמנים.ות בשיטת ה"קוד", כולם – עולים במדד האושר שלהם בכל הפלחים בחיים בצורה משמעותית.
5. הצורך להתמודד מול הפחד ולהתקדם. הוא מבין כי התקיעות מול הפחד עוצרת אותו מלהיות ה"אני" הגדול ולכן הוא כאן.