לייעוץ והתאמה 077-4243441
מאמן טוב יודע לחזק את שרירי החוסן המנטלי גם של עצמו וגם של מתאמניו
חוסן מנטלי המודל של קוד האימון
המאמנים בקוד האימון מקבלים פרופיל אישי במודל האמריקאי: Resilience Alliance.
ד"ר שרון מושיוף, מרצה בקוד האימון, מפרטת ומסבירה:
המונח 'חוסן' (ובאנגלית Resilience) הפך לאחד הנושאים החמים המדוברים בכל כתב עת עיסקי או ניהולי היוצא בימים אלה לאור בעולם.
במאמר חוסן זה נציג מודל שבו השתמשתי במהלך העשור האחרון, עת הובלתי תחומים ביעוץ ארגוני וניהול משאבי אנוש באחת מחברות התרופות הגדולות בעולם (MERCK האמריקאית).
דרך מודל זה אדגים בפניכם כיצד נוכל להשתמש בחוסן להתמודדות בהצלחה עם המצב חסר התקדים המתחולל ברחבי העולם בעקבות משבר וירוס הקורונה, שלכשיעצמו מעמיד בפני כולנו אתגרים עצומים עימם האנושות לומדת עכשיו להתמודד.
מהו חוסן ואיך חוסן בא לידי ביטוי?
חוסן הוא היכולת שיש לאנשים מסוימים לצלוח אתגרים, להתאושש מכישלונות ולשגשג בעתות מצוקה. האם אי-פעם תהיתם מדוע אנשים מסוימים נותרים רגועים ויעילים בזמנים של שינויים מטלטלים, בעוד שאחרים מתמודדים בקושי רב ולעתים אף מתמוטטים? אנשים השומרים על קור רוח ומתפקדים ביעילות ובפרודוקטיביות יש את מה שפסיכולוגים מכנים 'חוסן'.
בכל הנוגע לשינויים מטלטלים, תקופת הקורונה מספקת לנו את אחד האתגרים הדרמטיים ביותר עמם התמודדנו עד כה. אנו צופים בדאגה בהשלכות התעסוקתיות והפיננסיות של המשבר על משפחותינו; אנו חוששים לבריאותנו ובוחנים את חשיפת משפחותינו לסיכון, במיוחד בקרב הורינו וקרובינו הקשישים.
ולמי מאיתנו יש את אותו חוסן מנטלי?
בוודאי תשמחו לגלות שחוסן אינו תכונה מולדת. מדובר במארג משולב הכולל מאפייני התנהגות, מחשבות ופעולות, שעל פי האיגוד הפסיכולוגי האמריקני כל אדם יכול ללמוד ולפתח.
והחדשות הפחות טובות? לא כולנו נולדנו עם חוסן רב. רבים מאתנו, נאלצים להשקיע מאמץ בפיתוחו, מאמץ משתלם לכל הדעות, כפי שתגלו בהמשך.
אז מדוע חוסן מנטלי כה חשוב במיוחד בעיטות משבר?
רובנו יודעים כי התמודדות עם שינויים, אתגרים ושיבושים דורשת מאמץ משמעותי. חוסן הוא משאב קריטי עבור כל אחד מאתנו בעידן בו אנו חיים, קל וחומר בעיצומה של מגפת 19-COVID.
ככל שאנו חסינים יותר, כך משתפר כושרנו לספוג שינויים מטלטלים תוך שמירה על תפקוד פרודוקטיבי, יעיל ובריא יותר. ואף על פי, חסינים ככל שנהיה, קיים קושי להתמודד עם החדשות, העדכונים וההכרזות על בסיס יומי. הסתגלות למצב כזה דורשת זמן.
והשאלה הנשאלת היא, כמה זמן? מחקרים מראים לנו שבני אדם בעלי חוסן גבוה נוטים להסתגל מהר יותר, וזו הסיבה לעניין הרב שמעורר הנושא כרגע.
הצגת מודל החוסן
מודל זה מבוסס מחקרית והוא מאפיין, מודד ומבצע הערכת חוסן בפשטות אך ביעילות. המודל פותח לפני למעלה מ-20 שנה ע"י חברת ניהול מהלכי השינוי האמריקנית ODR (ובשמה הנוכחי Conner Partners).
בהמשך זכה מודל זה לפיתוח נוסף של Resilience Alliance - ארגון אמריקאי המנהל רשת מנחים מוסמכים ברחבי העולם המחויבים לתמיכה באנשים ובארגונים שלהם על ידי פיתוח חוסנם - בהובלת חברתי ועמיתתי Linda Hoopes PhD, מחברת הספרים Prosilience וכן - Managing Change with Personal Resilience.
המודל האמריקאי מראה כי רף החוסן הכללי שלנו הוא פונקציה של אינטגרציה בין שבעת מאפייני החוסן, או 'שרירי חוסן' העובדים יחדיו.
ממש כפי שנדרש מהשרירים הפיזיים בגופנו לעבוד במשולב כדי שנרגיש חזקים ובריאים, כך גם צריכים כל שרירי החוסן שלנו לעבוד יחד כדי לתמוך בעמידתנו מול שינויים המשבשים את חיינו בעת הזאת.
כפי שניתן לראות, המבנה הכולל של מודל החוסן מורכב מחמישה תחומים שונים: גישה חיובית, מיקוד, גמישות, שיטתיות ויוזמה. מתוכם ,שני תחומים מתפצלים כל אחד לשני תתי-תחומים, ובסך הכול מתקבלים שבעה מאפייני או שרירי חוסן. להלן פירוט המאפיינים וכיצד הם תומכים בהתמודדות עם שינויים מטלטלים:
גישה חיובית: אני והעולם
לזהות אפשרויות ולהיאחז בתקווה במצבים מאתגרים
גישה חיובית: אני עצמי
לרתום את האנרגיה שלך לנוכח האתגרים
מיקוד
לכוון את האנרגיה שלך למטרותיך החשובות ביותר
גמישות מחשבתית
לפרוס מגוון רחב של אפשרויות פעולה ורעיונות
גמישות חברתית
להיעזר בזולת, על משאביו ובתמיכתו
שיטתיות
ליישם סדר ומשמעת לניצול אפקטיבי של האנרגיה שלך
יוזמה
לפעול במצבי אי ודאות וללמוד תוך כדי תנועה
אנו נבחן מאפיינים אלה ביתר פירוט בהמשך.
בקורס הכשרה והסמכת מאמנים – קוד האימון, המאמנים לומדים את פרופיל חוסן האישי שלהם באמצעות מודל זה ומקבלים את הכלים האימוניים כיצד לחזק את שרירי החוסן של עצמם ועבור המתאמנים שלהם.
ביה"ס לכשרת מאמנים - קוד האימון
השאירו פרטים ונציג קוד האימון יחזור אליכם עוד היום לייעוץ והתאמת מסלול לימודי אימון:
כיצד המודל מודד חוסן?
המודל משתמש במבדק מקוון הנקרא Personal Resilience Questionnaire PRQ, המונגש במספר שפות.
בתום מענה מקוון ל-75 שאלות, הנבדק מקבל פרופיל אישי וחסוי המפרט את רמת החוסן שלו בכל אחד משבעת המאפיינים. הציונים מוצגים כאחוזונים ביחס לבסיס נתונים של כ- 80,000 איש שנדגמו במבדק מראשיתו בשנת 1991.
כדי להמחיש לכם כיצד נראה פרופיל חוסן, נציג דוגמה (אנונימית כמובן):
אדם זה ניחן ב"שרירי חוסן" מפותחים בסך הכול, אך השריר "הגמישות המחשבתית" שלו, חלש באופן יחסי לעומת שאר השרירים, וכתוצאה מכך הוא/היא מתקשים להתמודד עם מצבים של עמימות וצורך בחשיבה "מחוץ לקופסה".
מיומנויות אלה קריטיות במיוחד בעידן המתאפיין במשברים חסרי תקדים, החסרים ממילא פתרונות מנוסים ומהימנים.
כשאני נפגשת עם לקוחות ומתחקרת את הפרופיל שלהם, אנו נכנסים לעומקם של דברים, מנתחים את מאפייני החוסן השונים שלהם, חושפים כיצד הם עובדים יחד, ובוחנים איך ניתן לפתח שרירים שונים כדי להגדיל את רף החוסן הכללי שלהם.
אם כך ,האם אנו יכולים לחזק את שרירי החוסן החלשים שלנו?
בהחלט כן! בהתבסס על דבריה של הפסיכולוגית Carol Dweck בספרה Mindset: The New Psychology of Success, אני מציעה גישה של תבנית חשיבה "צומחת" (growth mindset).
בעוד שתבנית חשיבה "מקובעת" (fixed mindset) תופסת את חוזקותיו וחולשותיו של אדם כמצב סטטי במידה רבה, תבנית חשיבה צומחת, מתמקדת ביכולתו להתפתח ולצמוח באמצעות מודעות עצמית וחתירה נחושה ונמרצת לפיתוח עצמי. עיקרון זה ישים בהחלט לגבי פיתוח שרירי חוסן חלשים יותר.
עלינו להחשיב את מאפייני החוסן החזקים של האדם כמתנות שהוא מביא לזירת ההתמודדות, בעצמו או כחלק מקבוצה.
כאשר אדם מדורג גבוה במיוחד במספר מאפיינים (או "שרירים") ספציפיים, הוא נוטה להסתמך עליהם בכל סיטואציה ועשוי להיתקל בקושי כשהוא נדרש להפעיל מאפיינים (או "שרירים") יותר חלשים שלו.
זו הסיבה לכך שאני אוהבת את האנלוגיה לעולם השרירים הפיזיים בבואי לתאר את מאפייניי החוסן השונים – המשמעות של פרופיל חוסן 'מאוזן' היא היכולת הגמישה להשתמש בכל מאפיין בסיטואציה בה הוא נדרש, ובכך להפגין רף חוסן כללי משופר יותר.
כפי שכותבת Linda Hoopes בבלוג שלה: "פרופיל מאוזן משול לערכת כלים מאובזרת ומצוידת היטב, שבה כל כלי ערוך ומוכן לפעולה. כמאמר הפתגם: לאדם האוחז בפטיש, כל דבר נראה כמסמר."
היערכות ל"חדר הכושר" של החיים
בעתות משבר, כשמתרגשות תהפוכות, אני ממליצה להתייחס למצב כאל אימון בחדר כושר, שבו מטרתנו המודעת והמכוונת היא לחזק ולהגמיש את שרירינו.
הנה כך זה עשוי לעבוד בהתמודדות עם האתגרים העיקריים של משבר הקורונה:
גישה חיובית: אני והעולם – מתייחס לראיה אופטימית וחיובית של החיים ,לאופן שבו אנו תופסים את המשבר .לגישה כזאת אין אמנם כל השפעה מעשית על ההשלכות הבריאותיות והכלכליות של המשבר, אך היא בהחלט עשויה להפחית את החרדה שלנו ולאפשר לנו להתמקד באמונה שנצליח לצלוח אותו בשלום.
גישה חיובית: אני עצמי – מתייחס לאמונה שאנו מסוגלים להתמודד מול כל אתגר שהחיים יזמנו לנו. מדובר כאן באמונה במסוגלות עצמית. שימו לב לעובדה המעניינת כי שני שרירי ה"גישה החיובית" שלנו עשויים להיות שונים זה מזה בעוצמתם.
מיקוד – קובע את מידת יעילות השימוש באנרגיה שלנו. האם אנו טורחים לשקול בטרם מעשה היכן כדאי לנו להשקיע זמן ואנרגיה בסיטואציות המאופיינות בשינויים קיצוניים, או נוטים לפזר את המשאבים המוגבלים שלנו ללא אבחנה? האם בכוחנו להקפיד על סדר עדיפות גם במחיר של דחיית פעולות שאינן הולמות אותו?
גמישות מחשבתית – מתייחס ליכולתנו להכיל מצבי עמימות ולתפקד במהלכם. באיזו מידה אנו נכונים לשקול מגוון אפשרויות במקום להיצמד לפתרונות המוכרים והידועים. למאפיין זה חשיבות קריטית במיוחד במשבר הנוכחי, מכיוון שאנחנו בהחלט מתמודדים כעת עם מציאות חסרת תקדים.
גמישות חברתית – מתייחס למידת הפתיחות מול הזולת ולקיום רשת תמיכה הדדית שניתן להסתמך עליה. אנשים ששריר זה מפותח אצלם יפנו ביתר קלות לבקש עצה או עזרה מאחרים, וישמשו אבן שואבת לאחרים הפונים אליהם בבקשה לייעוץ ולסיוע.
שיטתיות – מאפיין זה מסייע לנו לתכנן, למיין ולבנות תהליך סדור בעת ניהול תהליכי שינוי. אנשים בעלי שריר שיטתיות מפותח נהנים לעתים תכופות לתכנן ולארגן ,יותר מאשר להמתין ולצפות בהתפתחויות.
יוזמה – מתייחס לנכונות להשתתף בעשיה בתנאי אי וודאות, לנקוט בפעולה עוד בטרם נצבר ידע ובהיעדר עובדות ונתונים מלאים ורלוונטיים. כאשר שריר זה מפותח היטב, אנו יכולים לקחת סיכונים מחושבים .המשבר הנוכחי מאופיין באי וודאות ומכאן נובעת החשיבות לנכונות זו.
לסיכום
ככל שנהיה מודעים יותר לרף החוסן שלנו, נוכל להבחין בתגובות האוטומטיות שלנו לשינויים מטלטלים ואף לאתגר אותן. מודעות מכוונת תאפשר לנו לאמץ תגובות חסינות יותר.
אני מעודדת את כולנו, בשעה זו כשאנו מתמודדים עם משבר הקורונה, לבחון כיצד נוכל להגדיל את רף החוסן האישי ולחזק את עמידותנו לטובת תמיכה בארגונים שלנו, וכמובן במשפחותינו ובחברינו. חישבו על כל אחד משרירי החוסן שתוארו לעיל.
אילו שרירים לדעתכם חזקים/מפותחים אצלכם יותר? ואילו נוטים להיות חלשים יותר? זכרו, אנו פונים אוטומטית להסתייע בשרירים החזקים ביותר שלנו ומנגד מתקשים להשתמש באילו החלשים, וזאת ללא כל קשר לאופיו וצרכיו הייחודיים של השינוי המטלטל שעל הפרק.
בעוד שמשבר נגיף הקורונה הוא דוגמה מצוינת לחשיבות 'עבודת הצוות' של כל שבעת השרירים, שלושה מתוכם עוזרים לי במיוחד בימים אלה:
- שריר הגישה החיובית שלי במישור אני והעולם, עוזר לי להבחין בטוב הגלום בכל רע, להאמין ש"גם זה יעבור", להתמקד בשלל הדברים הטובים שמתרחשים סביבנו. אם זהו אחד השרירים החזקים שלכם, סביר להניח שאתם כבר עושים זאת. שתפו מחשבות אלה עם אחרים המתקשים לאחוז בגישה אופטימית. גלו כלפיהם אמפטיה ובעיקר עודדו אותם לראות את 'מחצית הכוס המלאה'!
- שימוש מושכל בשריר הגמישות המחשבתית שלי, מנחה אותי לחפש פתרונות יצירתיים להתמודדות עם אתגרים לא מוכרים. אם שריר זה אינו מפותח דיו אצלכם, אתם עלולים לחפש לשווא פתרונות קיימים שאינם בהכרח ישימים במצב חדש. הבינו שאתם חייבים ליזום במכוון יציאה מאזור הנוחות ולחפש פתרונות חדשים. אני רואה סביבי אין-ספור דוגמאות לכך ,אנשים הנפגשים זה עם זה ואפילו מקיימים מפגשי יוגה דרך אפליקציית ZOOM, עורכים פגישות עם מטפל באמצעות FaceTime או משתמשים בווידאו כדי להתחבר לרופא בפעם הראשונה. האם עולים בדעתכם רעיונות נוספים ברוח הגמישות המחשבתית?
- שריר הגמישות החברתית שלי עוזר לי לשמור על קשר עם הזולת, להישאר מחוברת, להעניק וגם לקבל תמיכה. אם זהו אחד השרירים החזקים שלכם, אני בטוחה שאתם נוהגים כך. זכרו כי אנשים עם גמישות חברתית חלשה יותר, נתקלים בקושי בבואם לבקש סיוע מאחרים. אל תחכו שיפנו אליכם – גלו יוזמה! אנו חווים בימים אלה ריחוק חברתי הנובע מהגבלת הקרבה הפיזית, אך יכולים בהחלט לגשר על הפער ולהישאר מחוברים באמצעים אחרים.
לסיום, אבקש לצטט מתוך מאמר בגיליון מאי 2002 של Harvard Business Review - מאמר שזכה לתפוצה יוצאת דופן. דיאן קוטו (Diane Coutu), כותבת כך במאמרה "How Resilience Works": "יותר מחינוך, יותר מניסיון, יותר מהכשרה, זהו החוסן שקובע מי מצליח ומי לא".
ניסיוני המתבסס על יותר מ- 30 שנות עבודה עם מנהלים בתאגידים עולמיים מובילים ,תומך לחלוטין בטענה זו.
זוכרים את האמרה "מה שלא הורג אותנו, מחשל אותנו"? ובכן ,אני מאמינה שאם נשכיל לראות באתגר משבר הקורונה הזדמנות לחזק את שרירי החוסן שלנו, זה לגמרי אפשרי!
אלון אולמן
יו"ר קבוצת קוד המנצח.
מייסד בית הספר קוד האימון. סופר רב המכר "פריצת גבולות". מאמן בכיר. תואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת האריוט וולט אנגליה. תואר ראשון בהצטיינות אוניברסיטת חיפה.
ד"ר שרון מושיוף
יועצת ומומחית בנושאי שינוי ומנהיגות. כיהנה בתפקידי ניהול בכירים בארגונים גלובליים בתחומי הבנקאות, המחשוב ותעשיית התרופות. לשעבר מנהלת גלובלית של פיתוח מנהיגות בחברת התרופות MERCK
האימון האישי החל להתפתח לפני מספר עשורים. המקצוע התגבש כגישה לשיפור ביצועים מתוך אימון בעולם הספורט. הרעיון השתכלל בעשורים העוקבים על ידי שימוש בכלים מתחומים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה הומניסטית, תאוריות ניהול ואסכולות נוספות בחקר התנהגות אנושית. למעשה כיום מקצוע האימון נוגע ומטפל בכל תחומי החיים.
להגשת מועמדות לקוד האימון
*הקבלה ללימודי אימון בביה"ס להכשרת מאמנים - קוד האימון, מותנית במילוי שאלון היכרות ועריכת ראיון קבלה אישי על ידי איש צוות בכיר.
"השאלה היחידה שעומדת בינינו לבין כל מטרה שנרצה להשיג איננה האם אני יכול אלא מה אני מוכן לעשות כדי שזה יקרה ואיפה נמצאים הכלים, השיטות והסביבה ללמוד איך להגשים זאת"
-- אלון אולמן
