התרומה המקצועית להכשרת המאמנים בקוד האימון

א.נשים שסיימו את ההכשרה, מעידים כי זאת אחת המתנות הטובות ביותר שיכלו להעניק לעצמם בחיים. בשיטת "ללכת את הדרך" בתהליך אימוני שכל אחד ואחת מאתנו קיבל.ה הבנו היטב מה עומד מאחורי השליחות הזאת. האימון האישי שעברנו על עצמנו, ריכך את החוויה של היציאה החוצה לעולם האימון בשלב הפרקטיקום.

ישנם כמה מרכיבים טכניים בתהליך אימוני, שאם נקפיד ללכת על פיהם, הניבוי להצלחה בתהליך האימון יהיה גבוה:

1. בשלות המתאמן.ת לתהליך.
2. פניות ובשלות המאמן לתהליכי האימון.
3. דיוק מטרת SMART.
4. בחירת פעולות "אקולוגיות" של המתאמן בכל מפגש.
5. דגימה של התהליך האימוני באמצעות משוב אמצע.
6. בדיקה ותיקוף הנתונים במפגש סיום האימון.

1. בשלות המתאמן.ת לתהליך:

עלינו להביא לסיטואציה בו המתאמן יוצר את הקשר הראשוני ישירות מולנו. במידה ויעשה זאת, נבין שעשה 90% מהתהליך. אנחנו קוראים לשלב הזה: "מוכנות ובשלות מלאה". גם אם צד שלישי ייצור עמנו קשר, נבקש ממנו שהמתאמן הפוטנציאלי יצור אתנו קשר.

בראייתי, במידה ולא יצר קשר – אין בשלות לתהליך. הסיכוי שתהליך מסוג זה יצליח, נמוך.

2. פניות רגשית של המאמן לתהליכי האימון:

סטודנט שסיים את לימודיו ב"קוד האימון" מתקשה להבין במה כרוך מקצוע האימון כמקצוע לחיים. תחילת העבודה הקשה מתחילה לאחר סיום הלימודים ותחילת עידן הפרקטיקום. במידה ולא קיימת פניות רגשית של המאמן, שיבדוק עם עצמו האם מתאים לו להיכנס לתהליכי האימון. מלבד זאת, מדובר בהשקעה של זמן לשיחות הדרכה אישיות, הדרכות קבוצתיות, כתיבת דו"חות לסיכום מפגשי אימון, ודו"חות לדילמות להדרכות קבוצתיות.

מדובר במקצוע שהוא "דיני נפשות", ולנו, צריכה להיות הפניות הרגשית והמשאבים המתאימים על מנת להכיל ולהוביל תהליכים משמעותיים.

3. דיוק מטרת SMART:

אם לא תהיה מטרת SMART ספציפית, מדידה, ברת השגה, רלוונטית ותחומה בזמן, הסיכוי שנגיע להישג משמעותי עם המתאמן יהיה גם כאן נמוך. המתאמן ירצה לראות תוצאה פרקטית. ירצה לראות שמצליח להגיע להישג שרצה, גם אם הוא במעלה הדרך, זה הישג שינבא להצלחה.

לא תמיד נוכל לדייק את המטרה כבר בהתחלה, אך בהחלט צריך להשקיע ולנווט את המתאמן להגיע למטרה ברורה. שזה יהווה העוגן ו"מגדלור" התהליך האימוני.

4. בחירת פעולות "אקולוגיות" של המתאמן בכל מפגש:

כאן צריכה להיות הקפדה יתירה. יש נטייה למאמנים "לתת" פעולה למתאמן. אז זהו, שלא. על המתאמן לבחור בפעולה שיהיה מסוגל ליישם ולהטמיע. ברגע ש"נכפה" עליו פעולה, הוא עלול לסגת מהתהליך. ערך הבחירה של המתאמן בתהליך האימוני הנו ערך עליון. בנוסף, עלינו לקדם את המתאמן צעד אחר צעד. עומס – עלול לגרום לו לנסיגה.

5. דגימת התהליך במשוב אמצע:

מעבר לתהליך הטכני לכאורה, אנחנו מפעילים כאן כלי נוסף של הקשבה: "אני רוצה לשמוע מה דעתך עד עתה"? המתאמן נושא גם כאן בסוג של אחריות ל"ניווט" המשך התהליך. מה לדייק, מה לשפר, איך נשיג תוצאות טובות יותר. ככל שנקפיד ליישם משוב אמצע, האימון יהיה מדויק יותר למתאמן.

6. בדיקה ותיקוף הנתונים במפגש סיום:

מפגש הסיום הוא קריטי וחשוב לסגירת התהליך. "תחנת הדלק" העוצמתית ביותר בתהליך מתרחשת כאן. המפגש מסכם את כל ההצלחות שהביא איתו המתאמן בכל השלבים. ההתמקדות בהצלחות. מכאן, הוא יוצא ל"עולם הגדול" עם כל המיומנויות שהוסיף לחייו וחשוב שנשקף לו באמצעות גלגל החיים, מה היה בתחילת הדרך, ולאן הגיע בסיומו של תהליך.

במידה ותהיה בשלות גבוהה של המתאמן ושל המאמן, דיוק מטרת הSMART, בחירת פעולות "אקולוגיות" שהמתאמן לוקח על עצמו ומיישם, דגימת משוב אמצע ותיקוף משוב סיום, הסיכוי שהתהליך יהיה עוצמתי, הנו גבוה.

אני רואה בהחלטה ללמוד אימון, "נטיעה של אדווה בים", ומה הכוונה?

"אדוות ים" היא דימוי למעגלי ההשפעה שיש לנו:

1. מעגלי ההשפעה עלהסביבה הקרובה.
2. מעגלי ההשפעה על המתאמן.ת שעוברים תהליך אימוני אצלנו.

בלימודי אימון, אם בחרנו לעסוק במקצוע או אם בחרנו רק לתת לעצמנו כלים לחיים, נשפיע באמצעות הכלים שהוספנו לחיינו בכל מעגלי החיים שלנו. ואם בחרנו במקצוע האימון, והתחלנו לאמן והבאנו את המתאמן שלנו להישגים, תחשבו עד כמה התהליך משפיע על המעגלים של המתאמן בעצמו.

באימון מוצלח של מתאמן שהגיע לדוגמא עם קשיי הסתגלות ובטחון עצמי נמוך. הוא הצליח. מסתגל, יוצר קשרים חברתיים, מפעיל מיומנויות שלא היו אצלו קודם. כמה אושר יש בו מסביבו?

ככה נוטעים אדווה בים.....