לייעוץ והתאמה 077-4243441
מהו פשר החרות? כיצד הוא יבוא לידי ביטוי בחיינו?
אדם אינו חופשי כשהוא עבד לאמונות ולתפיסות המעכבות אותו. אדם אינו חופשי כשהוא עבד לסערותיו הרגשיות המשפיעות על החשיבה והיצירתיות, על בטחון העצמי והדימוי העצמי וטיב מערכות היחסים שלו עם הסובבים אותו.
סיפור יציאת עם ישראל ממצרים הפך במשך דורות רבים, עד לימים אלו לסיפור מכונן ומשמעותי עבור עם ישראל ואף עבור קבוצות שונות בעולם שנאבקו על חירותם.
יש שראו בסיפור יציאת מצרים את המאבק על חירות לאומית, ולכן נלחמו בכל הכוח על מנת לזכות בארץ מולדת ויש שראו בסיפור יציאת מצרים את המאבק על החירות האישית, בה אין עבדים ואדונים אלא האחד שווה לרעהו, ולכן נאבקו ביד קשה למען שוויון הזכויות בחברה בה הם גדלו.
את הקריאה של משה רבנו קרא מרטין לותר קינג, מנהיג מאבק השחורים בארה"ב בנאום המפורסם שלו "Let my people go". הוא השתמש בסיפור יציאת מצרים כסיפור מקביל למאבק על זכויות האדם בארה"ב. בנאומו בחר במשפט כי בני האדם זועקים לחופש. זועקים להגיע לארץ המובטחת. מצרים כבר לא טובה להם.
ניתן להקביל את נאומו של מרתין לוטר קינג לתהליך האימוני בשיטת "קוד המנצח" המתודה המוכחת שמובילה אנשים לטרנספורמציה מהותית בחייהם.
האדם מגיע בתחושת תקיעות בתחומים שונים בחייו, ומחליט לעשות שינוי, מוכן ובשל לתהליך. כך גם בני ישראל. הייתה התעוררות גדולה למשהו אחר, שבאה לידי ביטוי בחיפוש אחר הארץ ה"אחרת".
חיפוש אחר הארץ ה"אחרת" היא למעשה יעד הC שהמתאמן מציב לעצמו על מנת להגיע לפסגה. לממש חלום. לצאת מהמקום בו הוא שרוי.
וכאן חוו בני ישראל ייאוש ואכזבה: לפני שתגיעו לארץ הנכספת, ליעד הC שלכם, תתעמתו עם לבו הקשה של פרעה, תיאלצו לחוות מכות קשות, גם אם יכו את המצרים ייתכן שגם אתם תחוו סכנות רבות ליקיריכם, ולקינוח – תצטרכו לחצות את ים סוף.
מאתגר? קשה? האם תוותרו על החזון? האם תחיו כל חייכם בתחושת החמצה אינסופית? או ש"תעלו המגרש" ותתנסו. יכול להיות שתתאכזבו, אבל בעבודה מנטאלית שתבינו היטב את ה"למה" שלכם, תדעו יפה כיצד לעשות את ה"איך", כי" מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך"(פרידריך ניטשה).
ביציאת מצרים ראינו יישום מצוין של היציאה ממרחב הסבל למרחב ההשפעה. הסבל שדיכא את עמנו ביד קשה ואם נקביל את מרחב הסבל שהאדם שרוי בו שהרי מדובר בתקיעות איומה.
התמקדות במרחב הסבל, משאירה אותנו בדאגה. בכישלון האישי ולכן קיים בו פחד לנסות. במרחב זה , למעשה אין לנו דרך להשפיע עליהם.
וכאשר אנו נמצאים במרחב ההשפעה, אנו יודעים שכל התנסות, גם אם היא בגדר טעות, היא התנסות שתביא אותנו למקום אחר.
על מנת לעבור למרחב ההשפעה, אנו נדרשים לאומץ. אומץ הנו כלי בסיסי להגשים את החזון שלנו, את המטרות והשאיפות שלנו נוכל להשיג באמצעות אומץ.
משה הנהיג את עמו באומץ. ולמרות מגבלותיו הפיזיות, "כבד פה וכבד לשון", באמונה בחוזקותיו ובערכיו, הצליח להגשים לעמו את החזון הנכסף.
משה הניע את בני ישראל בחמלה וברגישות מוסרית גבוהה מרגע שגדל. הוא רואה בסבלם של אחיו, והבין מהר מאד כי עליו להסיר את הפחד באמצעות פעולות.
ביה"ס לכשרת מאמנים - קוד האימון
השאירו פרטים ונציג קוד האימון יחזור אליכם עוד היום לייעוץ והתאמת מסלול לימודי אימון:
פרופ' רום מרגולין, החוג לפילוסופיה יהודית ותכנית M.A במדעי הדתות, מספר על המשמעות של יציאת מצריים בחיינו ואף ממחיש את השינוי במיינדסט אצל האדם שהרצון העמוק שלו לצאת ל"חרות" אמיתית: "יציאת מצרים היא היציאה מעבדות לחירות של בני ישראל, אך מטרתה גם לעצב את חיי היחיד, כפי שכתוב בהגדה של פסח: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. המשמעות היא שכל אחד יראה עצמו בפסח ובכל ימות השנה כמי שזכה להיגאל, כלומר לצאת ממצרים.
מי שנגאל מעבדות חייב לזכור את טעם העבדות בכדי לגלות אמפתיה למי שסובל ממנה כאן ועכשיו".
לא אחת אנו בוחרים מרצון בעבדות, בשגרה ידועה וברורה. קמים בבוקר, הולכים לעבודה. ישנה בהירות, וודאות, יציבות, שקט ושלווה. מקום נוחות. אך האם אנחנו חיים באמת בחופש וחירות אמיתית? מהו פשר החרות? כיצד הוא יבוא לידי ביטוי בחיינו?
החיים "שואבים" אותנו למציאות של מאבקי כח, אגו, צורך בשליטה, אימפולסיביות וחוסר סבלנות, הישגיות, השוואתיות ושיפוטיות. הם נותנים לנו תחושה של חופש שהוא בעצם סוג של "פיקציה".
משהו שהוא לא באמת אמיתי. מעין חופש מדומה. אם נחקור לעומק, נבין כי אנו משועבדים וכבולים בדפוסי התנהגות והרגלים, לתבניות חשיבה מקובעות, לתגובות רגשיות שלא תמיד ייטיבו עמנו ועם הסביבה שלנו, תבניות שנוצרו אצלנו במרוצת השנים, שלא תמיד במודע.
כאשר נצליח לזהות – זה השלב המכריע והמשמעותי ביותר לדרך לחרות האמיתית.
ואם נחזור לסיפור יציאת מצרים, כשתגיעו לארץ המובטחת שלכם, תיתקלו בבני אדם ענקים. תלמדו מה"מאסטרים" שהיו שם כבר, המרגלים שהיו בכנען וקבעו: למרות שיש בני ענקים "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".
אתם הרי העם המובחר, עם שקורץ מחומר של "מנצחים" ששום דבר לא ישבור אותם, נעולים לעבר החזון כ"טורפדו ראש ברזל", שיודעים ליצור לעצמם סביבה פנימית וחיצונית שמקדמת אותם לעבר הגשמת החזון"(אלון אולמן).
(הכותבת הנה מאמנת אינדבידואלים וארגונים בשיטת "קוד המנצח", מנחה במסלול להנחיית קב' ופיתוח מנהלים באונ' בר-אילן, בעלת שני תארים במדעי ההתנהגות, פרשה מחיל האוויר בדרגת רנ"ג לאחר 28 שנות שרות וניסיון רב בתפקידי ניהול במערך הטכני בח"א).
האימון האישי החל להתפתח לפני מספר עשורים. המקצוע התגבש כגישה לשיפור ביצועים מתוך אימון בעולם הספורט. הרעיון השתכלל בעשורים העוקבים על ידי שימוש בכלים מתחומים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה הומניסטית, תאוריות ניהול ואסכולות נוספות בחקר התנהגות אנושית. למעשה כיום מקצוע האימון נוגע ומטפל בכל תחומי החיים.
להגשת מועמדות לקוד האימון
*הקבלה ללימודי אימון בביה"ס להכשרת מאמנים - קוד האימון, מותנית במילוי שאלון היכרות ועריכת ראיון קבלה אישי על ידי איש צוות בכיר.
"השאלה היחידה שעומדת בינינו לבין כל מטרה שנרצה להשיג איננה האם אני יכול אלא מה אני מוכן לעשות כדי שזה יקרה ואיפה נמצאים הכלים, השיטות והסביבה ללמוד איך להגשים זאת"
-- אלון אולמן
